שינוי האקלים והנזקים הנובעים ממנו הם עובדה שהחקלאים בישראל ובעולם היו הראשונים להתמודד איתה. בשנים האחרונות עונות הקיץ מלוות בגלי חום קיצוניים הגוררים שריפות ענק ואילו החורפים מביאים איתם גשמי זעף ושיטפונות המסבים פגיעה נוספת באדמה וברכוש. קיים קונצנזוס בין מומחים ומדענים כי שינוי האקלים שהתפתח בעשרות השנים האחרונות נובע בעיקר משריפת דלקים המשחררים גזי חממה. כידוע, גזי חממה הם גזים ממקור טבעי או תעשייתי כמו פחמן דו חמצני ומתאן, אשר הצטברותם באטמוספירה גורמת ל"אפקט חממה". בדומה למעטפת החממה, גזים אלו מחזירים חלק מקרינת השמש הנפלטת מכדור הארץ, ובכך גורמים לאורך שנים לעליה הדרגתית בטמפרטורת פני כדור הארץ.
בשנים האחרונות, בהמשך להסכמים בין לאומיים כמו הסכם פריז, מספר מדינות מתקדמות כבר חוקקו חוקי אקלים שנועדו לקדם עשיה משמעותית להפחתת פליטות גזי חממה ואף לניקוזם מהאטמוספירה. בזכות חקיקת חוק האקלים החדש, ישראל נכנסת לרשימת המדינות הנערכות להתמודדות עם משבר האקלים ועל כך מגיע למשרד להגנת הסביבה ולשותפים בהוצאתו לפועל יישר כוח גדול.
היבט ראשון של חוק האקלים החדש עוסק בדרכים להפחתת פליטות גזי חממה משריפת דלקים, נושא חשוב בהחלט. בהיבט זה המחוקקים התמקדו בהחלפת השימוש בדלקים הרגילים באנרגיות מתחדשות כמו אנרגיה סולארית, טורבינות רוח, ביו-גז ואחרות. בנוסף, מציע המשרד מנגנון מיסוי חדש המתמחר פליטות פחמן. המס החדש נועד לייצר מנוף כלכלי בקרב כל אחד מאיתנו, תעשיינים ואזרחים, להפחית פליטות פחמן באמצעות צמצום נסיעה בכלי רכב ובאופן כללי בשריפת דלקים. ניתן לשפר משמעותית את מנגנון תמחור הפחמן אולם בכך נעסוק בהרחבה במאמר הבא.
היבט שני של החוק הוא הכנת המשק ואזרחי ישראל למצב חירום לאומי, כפי שמתגוננים באמצעות מקלטים ומאגרי מזון לקראת מלחמה. כאשר 'המלחמה' הנוכחית הינה ההתמודדות עם ההשפעות הקשות של שינוי האקלים הצפוי. חשוב לציין כי החוק החדש עדיין לא עבר ולא נכנס לתוקפו וגם כשיעבור ידרשו בין חודשים לשנים עד שישיג את מטרותיו הצפויות. לדוגמה: חוק האקלים קובע יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030, שלפיו פליטות גזי החממה יפחתו ב 27% ביחס לכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015 ורק בשנת 2050 הפליטות יפחתו ב 85% ביחס לנמדד ב 2015.
הבשורה הרעה היא ששינוי האקלים לא מחכה שתקום ממשלה בישראל ולא לחוק האקלים החדש. לכן ישנן פעולות שהמשרד להגנת הסביבה חייב להוציא אל הפועל כבר היום. הבשורה הטובה היא שתשתיות התומכות במטרות החוק כבר קיימות בישראל והן ממתינות למשרד להגנה"ס שיאיץ, יעודד ויתגבר אותן.
משרד הגנה"ס חייב להתייחס אל משבר האקלים באותה רצינות והפניית משאבים כפי שפעלו למיגור מגיפת הקורונה. בטיפול במגיפה, 'כדי להשטיח את העקומה' קובעי המדיניות בישראל ובעולם ראשית פנו אל תשתיות הקיימות למענה ראשוני וע"פ צרכי השטח תיגברו אותן בציוד, תקציבים וכו'.. פתרונות טיפול חדשניות דורשות זמן פיתוח שקיימת בו אי ודאות לגבי זמן הפיתוח ויעילות הטיפול.
כדי להימנע מבזבוז זמן יקר נדרשת התגייסות כוללת הן מצד המשרד להגנת הסביבה והן מצד השטח קרי המגזר העסקי בתחומי הסביבה. שני הצדדים חייבים להבין כי הם באותו צד במאבק הזה. קיימים עסקים ומיזמים אקולוגיים שפעולתם מקדמת את מטרות החוק. על המשרד לברור אותם ע"פ היקף השפעתם ובניגוד ליחס החשדני המקובל, להתייחס אליהם כעמיתים למינוף השפעת החוק. בהליך פשוט יחסית, משרד הגנה"ס (או גוף מתאים ובלתי תלוי מטעמו) יכול לבצע הערכה ע"פ אמות מידה אחידות לקביעת דירוג מהיר של השיטות והטכנולוגיות היעילות ביותר שכבר קיימות ופועלות בארץ. תחשבו על מיזם שמפחית X טון גזי חממה בשנה. מה יקרה אם נסיר ממנו מכשולים בירוקרטיים ונתמוך בו בפעילויות אלו? נקבל בהשקעה סבירה מגבר אקולוגי עם תהודה רחבה.
אקולוגז הינה חברה מבקעת הירדן אשר פותרת את בעיית שריפות הגזם החקלאי והיערני. בכל שנה המגזר החקלאי מייצר כחצי מיליון טון גזם שהופכים ברובן למטרד שנערם בשולי מטעים, כרמים, חממות ועוד ובאין פתרון נשרפים ונפלטים חזרה לאטמוספירה כגזי חממה יחד עם גזים וחלקיקים רעילים נוספים. כמה גז חממה? כמיליון וחצי טון גז חממה פחמן דו חמצני שנפלטים בשריפות שחונקות מאות אלפי אזרחי ישראל. מנהלי אקולוגז זיהו את הבעיה ואת ההזדמנות הגלומה בה ובמשך שנה מאומצת פיתחו מערך ניקוי ייעודי ומוקפד לגזם חקלאי המסלק ביעילות אבנים, אדמה וחלקי מתכת ומותיר בסוף התהליך עץ נקי. בשלבים הבאים העץ עובר סדרת גריסה ועיבוד ומיוצר ממנו ה'סקיוריפד' – רפד לולים ברמה הגבוהה ביותר בישראל לעמידה בדרישות הבטיחות הביולוגית המחמירות של ענף הלול.
בואו נחשב כמה רווחים אקולוגיים מפעל בודד מסוגל לספק: 1- מניעת שריפות מזהמות ושחרור טונות גזי חממה וזיהום לאטמוספירה, 2- מניעת כריתת יערות בחו"ל, 3- מניעת הובלה בינלאומית של עשרות אלפי טונות עץ לייצור רפד בישראל, 4- שימוש בעץ מקומי מגזם ולא מכריתה, 5- חוסר תלות בייבוא = כמה זה שווה לנו? כל רכיב במשוואה ניתן לכימות ולהביא בפועל להפחתת מאות אלפי טונות גזי חממה שהיו נפלטים לאטמוספירה ללא פעילות אקולוגז.
הגורם המגביל כרגע את הפעילות האקולוגית הזו הינו היכולת המצומצמת של חקלאי ישראל לשאת בעלות הטיפול בפסולת הגזם שייצרו והובלתו למתקן קצה כמו אקולוגז. סיוע במימון איסוף ושילוח הגזם מהחקלאי למפעל הוא הגורם שישנה את כללי המשחק בתחום זה. מאיפה יבוא הכסף? על קרן הניקיון בוודאי שמעתם. מאז הקמתה צברה קרן הניקיון שבשליטת המשרד להגנת הסביבה הכנסות של 4.4 מיליארד ש', אך עד כה לא נוצלו הכספים כראוי. לפיכך, בידי משרד הגנה"ס כלי מיידי באמצעות קרן הניקיון לתמיכה בחקלאי ישראל ומינוף עסקים תומכי חוק האקלים כדוגמת אקולוגז. פעולה מיידית עשויה לקדם ולהאיץ את ייעדי משרד ההגנה"ס כבר היום, עוד בטרם התקבל ונכנס לתוקפו חוק האקלים החדש.
לסיכום, שינוי האקלים לא מחכה לחוק האקלים החדש, אך על ידי מספר החלטות ומעשים מידיים, ניתן להתחיל להתמודד ועכב אותו כבר היום.
