(עברית)
משרד הגנה”ס חייב להתייחס אל משבר האקלים באותה רצינות והפניית משאבים כפי שפעלו למיגור מגיפת הקורונה. בטיפול במגיפה, ‘כדי להשטיח את העקומה’ קובעי המדיניות בישראל ובעולם ראשית פנו אל תשתיות הקיימות למענה ראשוני וע”פ צרכי השטח תיגברו אותן בציוד, תקציבים וכו’.. פתרונות טיפול חדשניות דורשות זמן פיתוח שקיימת בו אי ודאות לגבי זמן הפיתוח ויעילות הטיפול.
כדי להימנע מבזבוז זמן יקר נדרשת התגייסות כוללת הן מצד המשרד להגנת הסביבה והן מצד השטח קרי המגזר העסקי בתחומי הסביבה. שני הצדדים חייבים להבין כי הם באותו צד במאבק הזה. קיימים עסקים ומיזמים אקולוגיים שפעולתם מקדמת את מטרות החוק. על המשרד לברור אותם ע”פ היקף השפעתם ובניגוד ליחס החשדני המקובל, להתייחס אליהם כעמיתים למינוף השפעת החוק. בהליך פשוט יחסית, משרד הגנה”ס (או גוף מתאים ובלתי תלוי מטעמו) יכול לבצע הערכה ע”פ אמות מידה אחידות לקביעת דירוג מהיר של השיטות והטכנולוגיות היעילות ביותר שכבר קיימות ופועלות בארץ. תחשבו על מיזם שמפחית X טון גזי חממה בשנה. מה יקרה אם נסיר ממנו מכשולים בירוקרטיים ונתמוך בו בפעילויות אלו? נקבל בהשקעה סבירה מגבר אקולוגי עם תהודה רחבה.
אקולוגז הינה חברה מבקעת הירדן אשר פותרת את בעיית שריפות הגזם החקלאי והיערני. בכל שנה המגזר החקלאי מייצר כחצי מיליון טון גזם שהופכים ברובן למטרד שנערם בשולי מטעים, כרמים, חממות ועוד ובאין פתרון נשרפים ונפלטים חזרה לאטמוספירה כגזי חממה יחד עם גזים וחלקיקים רעילים נוספים. כמה גז חממה? כמיליון וחצי טון גז חממה פחמן דו חמצני שנפלטים בשריפות שחונקות מאות אלפי אזרחי ישראל. מנהלי אקולוגז זיהו את הבעיה ואת ההזדמנות הגלומה בה ובמשך שנה מאומצת פיתחו מערך ניקוי ייעודי ומוקפד לגזם חקלאי המסלק ביעילות אבנים, אדמה וחלקי מתכת ומותיר בסוף התהליך עץ נקי. בשלבים הבאים העץ עובר סדרת גריסה ועיבוד ומיוצר ממנו ה’סקיוריפד’ – רפד לולים ברמה הגבוהה ביותר בישראל לעמידה בדרישות הבטיחות הביולוגית המחמירות של ענף הלול.
בואו נחשב כמה רווחים אקולוגיים מפעל בודד מסוגל לספק: 1- מניעת שריפות מזהמות ושחרור טונות גזי חממה וזיהום לאטמוספירה, 2- מניעת כריתת יערות בחו”ל, 3- מניעת הובלה בינלאומית של עשרות אלפי טונות עץ לייצור רפד בישראל, 4- שימוש בעץ מקומי מגזם ולא מכריתה, 5- חוסר תלות בייבוא = כמה זה שווה לנו? כל רכיב במשוואה ניתן לכימות ולהביא בפועל להפחתת מאות אלפי טונות גזי חממה שהיו נפלטים לאטמוספירה ללא פעילות אקולוגז.
הגורם המגביל כרגע את הפעילות האקולוגית הזו הינו היכולת המצומצמת של חקלאי ישראל לשאת בעלות הטיפול בפסולת הגזם שייצרו והובלתו למתקן קצה כמו אקולוגז. סיוע במימון איסוף ושילוח הגזם מהחקלאי למפעל הוא הגורם שישנה את כללי המשחק בתחום זה. מאיפה יבוא הכסף? על קרן הניקיון בוודאי שמעתם. מאז הקמתה צברה קרן הניקיון שבשליטת המשרד להגנת הסביבה הכנסות של 4.4 מיליארד ש’, אך עד כה לא נוצלו הכספים כראוי. לפיכך, בידי משרד הגנה”ס כלי מיידי באמצעות קרן הניקיון לתמיכה בחקלאי ישראל ומינוף עסקים תומכי חוק האקלים כדוגמת אקולוגז. פעולה מיידית עשויה לקדם ולהאיץ את ייעדי משרד ההגנה”ס כבר היום, עוד בטרם התקבל ונכנס לתוקפו חוק האקלים החדש.
(עברית) לסיכום, שינוי האקלים לא מחכה לחוק האקלים החדש, אך על ידי מספר החלטות ומעשים מידיים, ניתן להתחיל להתמודד ועכב אותו כבר היום.
